דף חדש למושגי אייקידו New page for Aikido concepts

הוספתי דף חדש למושגים באייקידו. הכוונה היא לא למושגים הטכניים שמתארים טכניקות או תנועות ספציפיים אלא למושגים רעיוניים ועמוקים שנוגעים למהות של האייקידו. בינתיים הוספתי רק אחד — מאסאקאטסו אגאטסו. זה מושג החודש בדוג'ו. הוספתי קישורים ל3 מאמרים שמתארים את המושג ואת המשמעות שלו בהקשר של אייקידו.

I have added a page describing Aikido concepts. The idea is not to give another dictionary of Aikido terms, but rather to focus specifically on the concepts that have a deeper or philosophical meaning in the study of Aikido. In the meantime, I have only added a single concept: masakatsu agatsu. This is the concept on which we're focusing this month in the dojo. I put links to three articles that address the meaning of the concept and interpret it in the concept of Aikido training.

שושין: סיפור הרכבת של טרי דובסון

Terry Dobson
Terry Dobson

אוקטובר בדוג'ו אישין אייקידו היה חודש של שושין — ראש של מתחיל. בכל חודש בדוג'ו אנחנו לוקחים מושג אחד מאולם האייקידו ומתמקדים בו, ובחודש אוקטובר המושג היה שושין. העיקרון של שושין אומר שאנחנו שואפים באייקידו לקחת כמה שיותר את המקום של זה שרוצה ללמוד ולא לחפש להיות אחד שכבר יודע. אנחנו שואפים לתת לאולם ללמד אותנו ולהפתיע אותנו. לקראת סוף החודש של שושין, רציתי לחלוק איתכם סיפור מקסים ומאוד מפורסם באולם האייקידו שמדגים את החשיבות של רעיון השושין. אשמח מאוד אם הורים יוכלו גם לשתף את הילדים שלכם. נראה לי שילדי האייקידו מאוד התחברו לעקירון השושין וישמחו להכיר את הסיפור הזה.

תרגום הסיפור לעברית הוא על ידי זיב קלויזנר ומופיע בבלוג של זאב ארליך סנסיי: http://aikibanashi.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_23.html

את הסיפור במקור באנגלית ניתן למצוא פה: http://easternhealingarts.com/Articles/softanswer.html

אפשר לקרוא עוד על טרי דובסון סנסיי, אייקידוקא חשוב ותלמיד ישיר של המייסד של אייקידו : https://en.wikipedia.org/wiki/Terry_Dobson_(aikidoka).

את הסיפור אני קראתי שוב לאחרונה בספר שנתנו לי במתנה — דרך לגישור של האולם — ספר שמכיל  הרבה מאוד סיפורי אייקידו מאייקידוקא ברמות שונות, משמות מוכרים כמו זה של טרי דובסון סנסיי ועד למתחילים ממש. גם העובדה שאנשי אייקידו מעוניינים לשמוע ממגוון רב של קולות מכל הרמות הוא דוגמא יפה לשושין לדעתי.

קאגאמי ביראקי 2016 בדוג'ו אישין אייקידו

Kagami biraki class picture

תודות לדוג'ו על ההשתתפות בקאגאמי ביראקי 2016

Kagami biraki class picture
Kagami biraki class picture

רציתי להודות לכל המשתתפים של קאגאמי בירקאי 2016! היו לנו על מזרון ילדים, מבוגרים והורים שכולם השתתפו בשיעור. מאוד נהניתי במיוחד לראות את הילדים מלמדים את ההורים מהידע שלהם באייקידו. מאוד נהניתי מהשאלות והדיונים. מאוד מאוד נהניתי לראות את הילדים והמבוגרים מברקים את מפלצת השנה החדשה עם הבו קן (חרב עץ) שמקשת תמיד את חזית הדוג'ו. זה בהחלט הזכיר לי כמה זה חשוב שנתחיל לעבוד עם נשק. אני מקווה שיהיה נשק בקרוב!

תמונות מהאירוע

ליה הגיע באיחור אבל הצליחה לצלם כמה תמונות (שניתן לראות פה). אני אשמח מאוד לקבל עוד תמונות שצולמו. ניתן לשלוח במייל (opher@isshinaikido.com) או בכל דרך אחרת. ניתן גם לעלות אותם ישירות לאתר בדף מיוחד (ניתן למצוא אותו פה). בשביל לעלות תמונות ישירות לאתר צריך לוגין שאני יכול לספק למי שרוצה.

רקע על קאגאמי ביראקי

אינני מומחה בתרבות יפן. אני היכרתי את הטקס של קאגאמי ביראקי בפעם הראשונה כאשר עברתי להתאמן בארה"ב, אחרי שהייתי כבר 10 שנים באייקידו. בבלטימור אייקידו, שהובילו אותו צ'ק וובר וצ'רלי פייג', היינו עושים אימון חגיגי ביום הראשון הראשון של השנה. כל הדוג'ו היה מגיע וגם אורחים מהסביבה. אחרי האימון הסנסיים (המורים, צ'ק וצ'רלי) היו עושים טקס שבו הם הגישו כוס סקי בהגשה מסורטי לכל מתאמן על המזרון. אחרי הטקס היינו סוגרים את השיעור ופותחים שולחן כמו אצלנו שבו כל אחד הביא את מה שראה נכון להביא. מאוד נהניתי מהחגיגיות של האירוע ומהשילוב של טקסיות וחוסר פורמליות, ואת זה רציתי גם לשחזר באירוע שלנו.

ממה שאני מבין, חוגגים את פתיחת השנה ברוב הבתי ספר לאומניות לחימה ביפן. זה אירוע שחוגגים גם בחלק מהדוג'וים שאני התאמנתי בהם, אבל בהחלט לא בכולם. משמעות המשג מתורגם באינטרנט בצורות שונות: פתיחת הראי, פתיחת חבית הסאקי, או פתיחת עוגת המוצ'י (עוגה מסורתית עם קרום קשה שצריך לפתוח). חוגגים את החג בדרך כלל עם שתיה של סאקי ויש מסורת של חביות מיוחדות של סאקי שניתן "לשבור" את המכסה שלהם עם פטיש ענק. את הרעיון הזה אנחנו משחזרים עם שבירת המפלצת.

 

 

מתצקה

目付

(החיבור הבא הווה חלק ממבחן הסאנדאן שלי)

Looking at this world
Only a coward complains of what he sees
As for me
Let me stand courageously
In the face of God's rage.
  — Morihei Ueishiba

במילונים של אייקידו, מתארים את המתצקה כ'מבט רך', 'מבט פתוח' או 'מבט להרים.' במילונים, משווים את הרעיון ל'מבט שאני שולח לעבר הרים רחוקים'. הרעיון משותף למספר אמנויות לחימה וניתן למצוא אותו כאחד העקרונות של הדייטו ריו שממנו צמח האייקידו. מאחורי הרעיון של מתצקה עומד העיקרון, שמיקוד המבט מייצר מצב שבו אפספס שינויים או פרטים חשובים, שנמצאים מחוץ לנקודת המיקוד. מיקוד רך, מאפשר לי לראות הכל, מבלי לפספס כלום.

דוגמה יום יומית לשימוש במתצקה עולה בנהיגה. בנהיגה, אינני נותן לדבר ספציפי ללכוד את מבטי. זה מסוכן. כאשר המבט שלי מתמקד בדבר ספציפי, האוטו יבוא אחרי המבט וכיוון הנסיעה ישתנה. לכן, אני לא אתמקד כי אם אביט בכל הכביש. בכל רגע עלול לקרות משהו לא צפוי ועלי להיות מוכן להגיב לכל אפשרות. באייקידו, באופן דומה, "אם אני מסתכל על האגרוף, אני חוטף את האגרוף" וגם "המבט נח באופן שמאפשר לי לראות את כל כלי הנשק (שתי הידיים ושתי הרגליים) של בן זוגי." אינני מאפשר למבט להיתפס ולהתמקד כי המבט יגרור את הגוף אחריו לכיוון לא נכון. אני רואה את הכל ומוכן לכל.

"לראות את הכל מבלי להתמקד" זה דוגמה לעקרון באייקידו של חיבור בין קטבים. את העיקרון ניתן לראות לעתים קרובות ברעיונות ואמירות מעולם האייקידו. כדוגמה אפשר לקחת את טכניקת הטנשי נאגה. דוגמה מופשטת יותר היא העקרונות של: מרכז וזן שין. אני שואף להיות כולי במרכז ועם זאת עם אנרגיה שזורמת לאין סוף. באייקידו, אני מחפש ליישב את הסתירה בין הקטבים, על ידי הכלה ולא על ידי איזון ביניהם. אני שואף להיות בשני העקרונות בו זמנית. האיזון הפנימי נחוץ על מנת לאפשר משיכה לשתי הקיצוניות בו זמנית. וגם הקטבים תומכים זה בזה דרך האיזון הפנימי שלי. כאשר אני במרכז שלי, מחובר לאדמה, עם כיוון ברור ועם זרימה של אנרגיה החוצה, אז מתצקה יבוא באופן טבעי.

ניתן להרחיב את עיקרון המתצקה גם למובנים מופשטים יותר של המילה מבט. אני יכול לשאוף להתבונן עם 'מבט להרים' גם כשאני עסוק בטיפול במטלות היום יום שלי. אני יכול להביא 'מבט רך' גם כשאני ניגש לבעיה שאני רוצה לפתור. מיקוד רך מתאים כשאני מנסה להבין את הבעיה שאני כרגע עובד עליה. באימונים שעשיתי במדיטציה למדתי מושג שיכול להבהיר. שם לימדו אותי, לראות כל מחשבה אבל, לא ללכת לאיבוד באף מחשבה ספציפית. לקבל כל מחשבה שעולה, אך גם לשחרר אותה כשמגיע תורה לעבור הלאה. יש כאן דמיון לעקרון של מתצקה אבל, זה לא אותו רעיון. במתצקה רואים את הכל בבת אחת ובעיקרון מהמדיטציה רואים כל דבר בתורו. העיקרון מהמדיטציה מוכר באייקידו כאשר עוברים מבן זוג לבן זוג באימון רנדורי. בשתי הגישות, אין להיתפס בתוך הבעיה המיידית. במתצקה יש  מכילים על מנת לראות את התמונה הכוללת ובגישה השנייה יש עוברים בתוך העימות על מנת ללדבר הבא. במתצקה יש תחושה של חוסר תנועה — אין צורך בתנועה כאשר אני נמצא בכל מקום בבת אחת — ברנדורי יש תחושה של זרימה. שוב זה חוזר לרעיון שההבנה באייקידו דורשת הכלה של קטבים.

יישום של הרעיונות שאני מפתח פה, שיכול אולי להפוך אותם לקונקרטיים יותר, יהיה בהקשר לאימון האישי שלי. כאשר אני מביט לאייקידו שלי, אני רואה הרבה דברים שדורשים עבודה ותשומת לב. אני שואף להיות רך, אבל עם עוצמה. אני שואף לזרום עם שמירה על שיווי משקל. אני שואף לדעת את הקיהון ולהיות מוכן להתגמש למצב המשתנה. אני שואף להישאר מחובר לבן זוג וגם במרכז שלי. בעקרון של מתצקה ,אינני רואה את השאיפות האלה כבעיות נפרדות. אינני עובד על דבר אחד ומזניח את האחרים. אני רואה את האימון שלי מתוך מיקוד רך שרואה את הכל בבת אחת. קורה שזה קשה. לפעמים יותר קל להתמקד בנושא אחד לרגע – לדוגמה התחושה של חיבור. כשאני מוכן, אני נותן למיקוד שלי לעבור למשהו אחר,לדוגמה ,אנרגיה שממלאה את הזרוע ומגיעה  עד קצות האצבעות. באופן הזה, אני זורם דרך הטכניקה. כאשר אני נע מטכניקה לטכניקה והמיקוד שלי זורם גם הוא מנקודת מיקוד אחת לאחרת, עוד ועוד דרך כל מרכיבי האימון שלי. אני תוהה, אם התהליך הזה של שחרור המיקוד הפנימי לזרימה חופשית, מגיע גם הוא בסופו של דבר לסוג של מתצקה.